פסק-דין בתיק ת"א 68212-07

1.         זוהי תובענה על סך של 2,188,325 ש"ח שעניינה דרישה לתשלום פיצוי בגין טענה להפרה יסודית של הסכם בין הצדדים, ולתשלום אובדן רווח עתידי אשר נמנע מן התובעת בעקבות הפרת הסכם זה.

רקע עובדתי

2.         התובעת הינה חברה פרטית העוסקת בביצוע עבודות הנדסיות, בניית תשתיות ומערכות לבינוי.

3.         הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בין היתר, בנושא של ביצוע עבודות התקנה של מערכת ביטחונית הנקראת "מערכת שב"מ" - "שטח בטחוני מוגדר".

            (להלן: " שב"מ").

4.         התובעת ביצעה במהלך השנים 2007 - 2002 מספר עבודות התקנה עבור המחלקות השונות אצל הנתבעת.

5.         לטענת התובעת, בין הצדדים נקשר הסכם מחייב לפיו התובעת תשמש כקבלן משנה של הנתבעת, הקבלן היחיד והבלעדי המועסק על ידה לביצוע העבודות על פרוייקט שב"מ, על פי מחירונים שנקבעו בין הצדדים. לטענתה, הנתבעת הפסיקה את עבודתה בפרוייקט באופן מיידי וללא כל התראה מוקדמת, באופן חד צדדי ובחוסר תום לב, תוך גרימת נזקים לתובעת, ותוך שהנתבעת נותרה חבה לה כספים.

6.         מנגד, גורסת הנתבעת כי לא היה בין הצדדים הסכם מחייב, וכי זו לא שימשה כקבלן משנה מטעמה בפרוייקט השב"מ, אלא התקשרה עם התובעת מפעם לפעם לביצוע עבודות שונות. בכל מקרה, רשאית היתה היא לבטל את הזמנת העבודה מן התובעת, ולהתקשר בכל עת עם קבלן אחר.

ראיות הצדדים

ראיות התובעת

7.         מטעם התובעת העיד מר רונן שושני, בתצהירו ת/2 כי הינו בעל המניות והמנהל היחיד של התובעת.

8.         בשנת 2002 ארע פיגוע במושב מכורה, בעקבותיו ביקש מר דוד צפריר, רכז הביטחון של הישוב, לפעול מול גורמי הביטחון בניסיון למצוא מערכת התראה שתשפר את ביטחון היישוב. מר עמי קוטי מחברת מוטורולה ומר עמוס אייל מחברת נובידיאה, הציגו בפניו את מערכת השב"מ, שהינה מערכת התראה המבוססת על מכ"ם שממוקם בארה"ב.

9.         לדבריו, מר צפריר והנתבעת החלו לשתף פעולה בקידום פרוייקט השב"מ וזה הציע לה לבצע ניסוי בהיקף מלא של התקנת מערכת השב"מ במושב מכורה. הצדדים סיכמו כי במידה שהפיילוט יצליח, ידאג מר צפריר להציגו לגורמים העוסקים בעניין מיגון יישובים במערכת הביטחון וכי הנתבעת, בתמורה, תדאג כי יהא לו תפקיד בפרוייקט השב"מ.

10.       בחודש אוגוסט 2004, לאחר הקמת הפיילוט, עבר מר צפריר לדור ממושב מכורה לעיר מודיעין וחדל להיות רכז הביטחון של היישוב. הנתבעת לא רצתה לאבד את קשריו במשרד הביטחון והצדדים סיכמו ביניהם כי מר צפריר יחל לעבוד בפרוייקט השב"מ במשכורת, אולם הללו היו חלוקים לגבי שיעורה. מר צפריר הפסיק את עבודתו, ברם, הנתבעת לא רצתה להפסיד את כישוריו מאחר שחששה לגורל הפרוייקט בלעדיו, והבטיחה לו כי העסקתו תוסדר באמצעות קבלן משנה, הוא התובעת.

11.       לעדותו, עוד בטרם תחילת הפיילוט, בשנת 2003, החלה הנתבעת לבצע בדיקות והדגמות של מערכת השב"מ, וכבר אז ביצעה התובעת את עבודות החשמל והבנייה. לאחר מכן, נתבקש הוא על ידי הנתבעת להמשיך ולבצע את כל העבודות הדרושות לצורך הקמת הפיילוט במושב מכורה.

12.       עוד, העיד, כי מספר מנהלים שונים אצל הנתבעת, התחייבו כלפיו בעל פה כי באם יסכים להעסיק את מר צפריר יהיה הוא קבלן יחיד בפרוייקט השב"מ, והנתבעת תממן חלק מהתשלום שיקבל מר צפריר. משמעות הצעה זו היתה כי יהיה על התובעת לממן חלק משכר מר צפריר, והוא נאלץ להסכים על מנת להיות קבלן יחיד בפרוייקט.

13.       לדבריו, התובעת ביצעה את עבודות התקנת מערכת השב"מ בעשרות יישובים, כאשר התשלום היה על פי מחירונים מוסכמים של הנתבעת.

            (ראה: נספח א' לת/2).

14.       עוד, הוסיף, כי הנתבעת לא פירסמה מכרז לבחירת קבלן בפרוייקט השב"מ, ולכולם אצל הנתבעת היה ברור כי הוא הקבלן היחיד, והוא היחיד אשר זומן לסיורים בשטח. טענת הנתבעת כי הוא לא היה הקבלן היחיד אינה נכונה, ולמעשה, ביקשה הנתבעת הצעות מחיר מקבלנים אחרים על מנת להבטיח כי הוא לא ינצל את מעמדו כקבלן יחיד ויגבה מחירים מופקעים.